על-פי הגישה המקובלת כיום בתחום הארכיטקטורה, על האדריכל לחשוב קודם כול על רעיון כלשהו, ואחר כך לקשר בין הרעיון לבין השטח שבו עתיד המבנה שהגה לקום. בבניה השגרתית לא קיימת בדרך כלל התייחסות לסובב, ואם היא קיימת - היא לוקחת בחשבון רק את הארכיטקטורה של הבתים הסמוכים. גישה זו מזמינה עימות בין האדם לטבע, ועלולה בין השאר לגרום לזיהום אוויר, לשפכים, לפגיעה בנוף ולשינוי האקלים.

 

קיים, לעומת זאת, סגנון בניה הפועל בכיוון ההפוך: קודם לומדים את השטח, ואז תופרים לו שמלה. זוהי הבניה המקיימת. למעשה, בניה זו הייתה השלטת במשך אלפי שנים בבנייה המסורתית, עד אשר הומצאו שיטות הבנייה המתועשת והבטון, והאדם החל לכפות על הטבע את הבניינים והערים.

 

בניה מקיימת המתחשבת בתנאי הטבע, באקלים של מקום, משמרת אנרגיה ומשאבי הטבע ומגינה על בריאות האדם. כאן, באתר הזה ריכזנו עבורכם מידע על שיטות וחומרים שניתן ליישם בפרויקט בניין בכל סדר גודל: שכונות חדשות, בנייני יוקרה, דיור בר-השגה, שטחים פתוחים, שיפוץ בניינים קיימים ושימור מורשת ארכיטקטונית.