לבֵנה אדומה לבנייה ירוקה
למה בעצם לבנה נקראת ככה? כנראה פעם עשו אותן מחומר לבן, כמו לבני סיליקט למשל. לא באלה ידובר כאן, אלא בלבנים אדומות דווקא שעושים מטרקוטה מקומית והן חומר בניין אולטימטיבי לבנייה ירוקה: נושמות, מסננות אוויר ומגנות על הבית מחום וקור. בבית שבנוי מלבנים כלאה אפשר בהחלט לוותר על מזגן.
כאשר הלגיון הרומאי העשירי כבש את ירושלים הם לא החלו מיד בהריסת הבית השני. הדבר הראשון שעשו היה... בניית בית היוצר ללבנים מטרקוטה. הרומאים פשוט לא ידעו לתפקד בלי חומר זה. השרידים של המפעל העתיק, שנשתמרו מצוין, ניתן לראות היום במרתף של "בנייני האומה".
גם ברומא של ימינו מעדיפים לגור בבתי לבנים. כמעט 90% מהקירות החיצוניים של בתים משותפים באיטליה עשויים מלבנים. בניינים מלבנים נחשבים יותר איכותיים ויוקרתיים וכל מטר רבוע של בהם עולה15-20% יותר גבוה מאשר מ"ר בבניין דומה מחומר אחר. תמונה דומה מצטיירת מבדיקת שוק הנדל"ן במדינות דרום אירופה אחרות, שדומות לישראל מבחינת רמת החיים והאקלים: ספרד, יוון, פורטוגל. למה האנשים שם מוכנים לשלם יותר עבור הבית מלבנים?
לכל בית יש הרבה תפקידים והוא מופיע בכובעים שונים: נכס דלא ניידין, מושא ליצירתיות, סמל סטטוס... אך כולם תמים דעים כי בית – הוא בראש ובראשנוה קורת גג, מקום שנועד להגן על הבני אדם מפגעי מזג האוויר. גוף האדם עדין להחריד וחוץ מטווח טמפרטורות צר מאוד איננו יכולים להעביר יותר מ-3 שעות ברציפות בלי לסכן את בריאותנו.
לכן טרם להיות נדל"ן, סמל היסטוריה או בקתה – כל בית הוא מכונת הישרדות, מקום שבו קיימים תנאים סבורים עבור בני אדם מבחינת טמפרטורה ולחות האוויר. קירות וגגות הבתים יוצרים מעטפת – שמיכה שעוטפת את החללי הבניין הפנימיים ושומרת בהם על טמפרטורה פחות או יותר אחידה. לבנים מטרקוטה מבצעים משימה זאת בכבוד רב – ההתנגדות התרמית שלהם כה גבוהה שבקווי הרוחב של ישראל ודרום אירופה הם מספקים בידוד תרמי מצוין ללא צורך שכבות בידוד מחומר נוסף כלשהו.
טוב. אפשר להגיע לרמת בידוד טובה באמצעות כל חומר בנייה, אם מוסיפים אליו שכבה של חומר בידוד מיוחד. ועל חומרי בידוד חדשים ומצוינים אנו שומעים חדשות לבקרים. אולם הבידוד שמספק קיר לבנים שונה מכל בידוד אחר גם ברמה איכותית.
הלבנה אינה חדירה לקור ולחום, אך היא חדירה לאוויר. נקבוביות מיקרוסקופיות בגוף הלבנה מסננות ומטהרות את האוויר. הלבנה חדירה לאוויר, אך לא למים. יתר על כן, ספיגות המים של חומר זה היא נמוכה מאוד: 5-9%. משמע, כשבחוץ יורד גשם או שלג הקירות יישארו יבשים.
לייצור לבנים נדרשים חומרים טבעיים פשוטים: רק באדמה עם תכולת חרסית גבוהה ומים. חומרים פשוטים ורגילים עבור גוף האדם מאז ימים ימימה. אין בהם שום דבר, שמערכת החיסון שלנו עלולה לפענח כפריצת אויב ולפתח אלרגיה.
תהליך הבנייה הוא נקי ושקט. גם לאחר שהבניין מסיים את עבודתו ונהרס, השרידים שלו אינם הופכים פסולת רעילה או מסוכנת ואינם מפרישים מזהמים לסביבה. הם פשוט חוזרים למקורם – אל האדמה.
לבנים הן חומר בנייה גמיש, שניתן לתכנן ולבנות ממנו כמעט כל צורה.
לבנים מתאימות בול לבנייה בישראל. ההוצאות לחימום, קירור ואוורור בבניין מלבנים קטנות בעשרות אחוזים. הבנייה עצמה יותר שקטה, יותר נקיה ובכלל יותר ידידותית לסביבה. היו בארץ תקופות כאשר הבנייה מלבנים הייתה נפוצה ורגילה.
כיום הלימודים האקדמיים של אדריכלים ומהנדסי בניין אינם כוללים תרגול של עבודה עם לבנים. כתוצאה, אם אדריכל או מהנדס לוקח פרויקט כזה הוא יצטרך ללמוד את הכול כמעט מאפס ולהשקיע הרבה יותר זמן. לא כולם מוכנים לזה.
גם התקינה אינה מתייחסת ללבנים וחלק מהתקנים הקיימים אף נוגדים את עקרונות הבנייה מלבנים. מחסומים אלה מצד אחד פוגעים בהיקפי הבנייה מלבנים, אך מאידך הופכים אותה ליוקרתית ורצויה יותר.
יש היום בישראל הרבה אנשים עם מודעות גבוהה לאיכות הסביבה וזה מעורר תקווה. הלבנים עוד יחזרו לכאן. לא רק בתור מוצג מסכרן במרתף של "בנייני האומה".