top of page

משאב המים בישראל

בישראל מקובל לדבר על בעיה של מחסור במים, אולם מדי שנה מגיעים לשטחה עם המשקעים 7 מיליארד מטר מעוקב מים, כאשר כל הצריכה השנתית (כולל תעשייה, חקלאות והסכמים עם השכנים) מסתכמת רק בשני מיליארד מטר מעוקב. 

מצב מקורות המים

בתמונה של הצלם הידוע פליקס בונפיס מסוף המאה ה-19 נראה ירדן כנהר רחב, מלא מים ומוקף צמחייה עשירה.

בירדן הדרומי זרמו בעבר כ-750 מיליון מ"ק מים שפירים בשנה. כיום זורמים בו כ-20 מיליון מ"ק מי מעיינות מליחים, שהם בהיקף של פחות מ-3% ממה שזרם בעבר.

המצב של שאר מקורות המים דומה. בסוף שנות ה-40 של המאה ה-20 זרמו בנחלי החוף המערבי של הים התיכון כ-420 מיליון מ"ק בשנה בממוצע. כיום זורמים באותם הנחלים כ-47 מיליון מ"ק של מים שפירים, כ-11% מהזרימה בעבר.

 

מאגרי המים

מאגר מים תת-קרקעי מעניין נמצא ברמלה. בריכת הקשתות נבנתה בשנת 789, בימי השלטון של הח'ליף הארון אל ראשיד. גובה התקרה – כ- 9 מטר, עומק המים – כמטר אחד.

 

מאגר מים עתיק מלאכותי גדול נמצא במרחק של כמה מאות מטרים מחומות העיר העתיקה בירושלים. זאת בכירת ממילא. בעבר בריכה זאת התמלאה מים והייתה מחוברת בצינור תת-קרקעי לבריכת חזקיהו בתוך העיר העתיקה. הבריכה הייתה מלאה עד שנות ה-60. בנייה אינטנסיבית במערב העיר הרסה את מערכת הניקוזים הטבעית. כיום הבכירה מתמלאת מגשם ישיר בכמות מים קטנה במהלך החורף ועומדת יבשה בעונה החמה.


 

המשקעים

כמות המים שמגיעים לשטח כמשקעים בהחלט מספיקה להעשרת האדמה במים ברמה הנדרשת. הרושם של מחסור במים נוצר משום שימי הגשם אינם מפוזרים בצורה אחידה על פני השנה. אותה כמות מים שבערי אירופה מתפזרת על פני כל השנה, מגיעה בירושלים ב"מכה" אחת, בימים ספורים, רק בחודשי הסתיו והחורף. בישראל מסת הגשם העיקרית, כ - 75%, יורדת במשך שלושה חודשי החורף: דצמבר, ינואר ופברואר.מספר ימי הגשם נע בין 60-70 בצפון הארץ, ל-40-60 במרכזה. מספר זה הוא כרבע ממספר ימי הגשם האופייניים לאירופה.כמות המשקעים הממוצעת ביום גשם בישראל היא כ- 10 מ"מ, כמות גבוהה יחסית לכמויות היומיות באירופה. בסופות גשם קיצוניות ניתן למדוד כמויות שיא של 100-200 מ"מ. כמויות אדירות אלה של מים לא מספיקים להיקלט בקרקע ונסחפים אל הים. כמות מסוימת של מים נאגרת באקוויפרים (מי תהום). שני מאגרי המים העיקריים בישראל הם אקוויפר ההר ואקוויפר החוף.

כיום אין מידע מלא לגבי כל מאגרי מים התת-קרקעיים בישראל וכמויות המים בתוכם. מדי פעם מתגלים מאגרים חדשים.


 

קציר גשם

בתנאים כאלה כל מה שצריך זה למצוא דרך לשמר את המים מחורף עד קיץ. בירושלים ובסביבתה קיימת מסורת בת אלפי שנים לאיסוף מי גשם, ובעבר הגשמים היו מקור המים העיקרי.

בירושלים ישנם בורות מים רבים, שהיו בשימוש עד שנות החמישים והעיר העתיקה מלאה בציסטרנות תת-קרקעיות.למשל, בשכונת נחלת שבעה הירושלמית כיום במהלך כל אירוע גשם הרחובות הופכים נחלים (תמונה למטה). במאה ה-19 כל מי גשם נאספו לבורות עם משאבה (תמונה למטה בצד ימין) ושימשו לצכרי התושבים במהלך כל השנה.

ציסטרנות תת-קרקעיות רבות נמצאות בעיר-העתיקה. מתחת לכנסיית הקבר ישנו אגם תת-קרקעי מלאכותי.

 

bottom of page